בש"פ 6/07

תקציר

בעניינה של מדינת ישראל הוגש נגד המערער כתב אישום בבית המשפט המחוזי בחיפה, המייחס לו שורה של עבירות, בהן סיכון חיי אדם בנתיב תנועה, חבלה בנסיבות מחמירות ותקיפה. האישום החמור ביותר נבע מאירוע שהתרחש ביום 10.11.2006, בו נהג המערער בפזיזות במהירות גבוהה, התעלם מאזהרות המשטרה ופתח במרדף מסוכן. במהלך המרדף הוא עבר באור אדום, התנגש בכלי רכב ולבסוף נמלט רגלית, מה שהוביל להסגרתו יומיים לאחר מכן. באותו זמן כבר נאסר עליו לנהוג. סנגורו של המערער טען כי נהיגתו הפזיזה נבעה מהנחה מוטעית כי הרכב המשטרתי הרודף אחריו היה חלק ממזימה נגדו, הנובעת מאירוע ירי קודם בו היו מעורבים המערער וחברו. עם זאת, טענה זו לא הייתה עקבית, נחשפה באיחור וסותרת עדויות וראיות, לרבות דוחות משטרה על כלי רכב מסומנים ואזעקות. בית המשפט מצא ראיות מספיקות הקושרות את המערער לאישומים וקבע כי מעשיו היוו סכנה ממשית לציבור. לפיכך, כדי להדגיש את חומרתה ואת פגיעתה הפוטנציאלית של התנהגות זו, אישר בית המשפט את ההחלטה לעצור את המערער במהלך משפטו, ודחה את ערעורו לשחרור. החלטה זו משקפת דגש על בטיחות הציבור ואכיפת אמצעים מחמירים יותר נגד נהיגה מסוכנת, במיוחד על רקע תאונות דרכים תכופות.