עת"מ 1050/07

תקציר

העותרים ביקשו לרכוש את דירתם הציבורית במחיר מוזל במסגרת מבצע "קנה ביתך" - שהציע הנחה על בסיס מספר שנות המגורים - או חוק הדיור הציבורי. עם זאת, בקשתם נדחתה על ידי הוועדה הבין-משרדית בשנת 2003 בשל היעדר הוכחת מגורים רצופים. לאחר מכן הגיש העותר בקשה נוספת בשנת 2006, הגיש מסמכים חדשים לתמיכה בטענתו למגורים רצופים וביקש להחיל את תנאי קמפיין "קנה את ביתך", שהסתיים מאז, על רכישתם. בעוד שהוועדה אישרה בסופו של דבר את המכירה בשנת 2006, בכפוף לכך שהעותרת המציאה תעודת זכאות לדרי רחוב, היא דחתה את בקשת העותר לתנאים הישנים יותר של קמפיין "קנה את ביתך". במקום זאת, הוועדה הציעה תנאים במסגרת מבצע "הנה הבית שלי" שהיה קיים אז. העותרים ערערו על החלטה זו, וטענו כי יש לבחון את בקשתם על פי תנאי קמפיין "קנה ביתך", שהיה בתוקף בעת הגשת בקשתם הראשונה. בית המשפט דחה את טענות העותר. נמצא כי הבקשה השנייה בשנת 2006 הייתה בקשה חדשה, וכי הוועדה הייתה מוצדקת בהחלת תנאי המבצע הנוכחיים. שיהוי העותרים הן בבקשותיהם והן בערעורם תרם להחלטה זו. עוד ציין בית המשפט כי מדיניות הממשלה נתונה לשינויים, ולעותרת לא הייתה כל ערובה לכך שקמפיין "קנה ביתך" יישאר בתוקף. זאת ועוד, היענות לבקשת העותר תגרום לאי שוויון ביחס למבקשים אחרים. לפיכך, החלטת הוועדה לדחות את בקשת העותר לתקופות הישנות הייתה סבירה וחוקית. עוד צוין בפסק הדין כי העותרים טרם מילא תנאי באישור הוועדה – מתן תעודת זכאות לדרי רחוב – ומשכך, הטיפול בבקשתם לא יכול היה להימשך עד למילוי בקשה זו.