ת"פ 6799-09-22

תקציר

המבקש, בעל אזרחות כפולה ישראלית והולנדית, נעצר והואשם בעבירות סמים בישראל. הוא זוכה לאחר שהאישומים בוטלו על ידי המשיב מחוסר ראיות מספיקות, לאחר הליך משפטי ממושך. המבקש ביקש פיצויים לפי סעיף 80 לחוק, המאפשר לבית המשפט לפסוק הוצאות ופיצויים לנאשמים שזוכו או שסעיפי האישום נגדם בוטלו. השופטת פתחה בקביעת המסגרת הנורמטיבית למקרים מסוג זה, תוך הדגשת הצורך לאזן בין הפגיעה בנאשם לבין האינטרס הציבורי באכיפת החוק. על בית המשפט לבחון האם לא היה בסיס להאשמה ולשקול נסיבות אחרות המצדיקות פיצוי. לאחר מכן נבחנה זכאותו של המבקש לפיצוי על בסיס מסגרת זו. באשר לעילה הראשונה, קבע השופט כי למשיב היה יסוד סביר להאשמה, שכן ראיותיהם, בעיקר עדות, אינן מספיקות כדי להאמין באפשרות של הרשעה. עם זאת, השופט מצא כי קיימות נסיבות אחרות המצדיקות פיצוי. התנהלותו של המשיב לאורך המשפט, לרבות איחור בחשיפת הראיות והמשך העמדה לדין גם לאחר שהתברר כי עד המפתח אינו אמין, גרמה עוול למבקש. השופט עמד על שלושת השיקולים העיקריים לפסיקת פיצויים: ההליך המשפטי, מהות הזיכוי ונסיבותיו האישיות של הנאשם. התנהלות המשיב, לרבות עיכובים מיותרים, פגעה באופן משמעותי בחייו, חירותו וכבודו של המבקש. בנוסף, אופי הזיכוי, ביטול מוחלט של האישומים ונסיבותיו האישיות של המבקש, לרבות גילו, אזרחותו והפגיעה במשפחתו ובפרנסתו, שקלו לטובת הפיצוי. בהתייחסה לסכום הפיצוי, שקלה השופטת את בקשותיו של המבקש לראשי נזק שונים, אך הגבילה את הפסיקה לזו המותרת בחוק: הוצאות הגנה ופיצויים בגין מעצר ומאסר. המבקש קיבל את הסכום המרבי עבור ימי השהייה במשמורת בפועל, ומחצית מסכום זה עבור ימי הפיקוח האלקטרוני, מתוך הכרה במידת ההגבלה הפחותה של החירות. מעצר בית ומעצר בית לילי לא פוצו מכיוון שהם נחשבים לתנאי שחרור. כמו כן פסקה השופטת שכר טרחה מוגדל, בהתחשב בנסיבותיו הייחודיות של המבקש ובהתנהלותו של המשיב. בסיכומו של דבר, נפסק למבקש סך של 127,617.56 ש"ח, הכוללים 42,583.76 ש"ח עבור 86 ימי מעצר, 14,854.80 ש"ח עבור 60 ימי פיקוח אלקטרוני ו-70,179 ש"ח שכר טרחה. סכום זה ישולם תוך 60 יום מיום קבלת ההחלטה.