עת"מ 27694-11-24

תקציר

השופט דחה את העתירה בשל היעדר סמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים לדון בתיק, וקבע כי בית המשפט לענייני משפחה הוא הפורום המתאים. החלטה זו התבססה גם על טעמים אחרים: קיומו של סעד חלופי שכבר מוצה, הליכים משפטיים מתמשכים, השתק וניצול לרעה של הליכי משפט על ידי העותרים. העותרים ניסו לעקוף את ההליך האזרחי בבית המשפט לענייני משפחה ולא שיתפו את האם – צד חיוני – בעתירה. השופטת הגדירה את העתירה כמעשה של חוסר תום לב וניצול לרעה של הליכים משפטיים, במטרה לערער על החלטות סופיות שהתקבלו בבית המשפט לענייני משפחה. העתירה התמקדה במקרה ספציפי – עניינה האישי של העותרת עם האם וילדיהם הקטינים – אך הוצגה כעתירה רחבה לעקיפת החלטות אלה. לדברי השופט, הסמכות לדון בענייני ועדות בדיקה נתונה בידי בית המשפט לענייני משפחה, מה שהופך את בית המשפט לעניינים מנהליים למקום שאינו ראוי. מטעמים אלה דחתה השופטת את העתירה והדגישה כי יש להפנות את הטענות לבית המשפט לענייני משפחה, שכבר שמע ודחה טענות דומות של העותרים.