ת"א 59583-02-20

תקציר

## ניתוח משפטי: קביעת שכר טרחה לכונס נכסים בהליך פירוק שיתוף **מבוא** החלטה זו של בית משפט השלום בפתח תקווה (כבוד השופטת מירב כפיר) עוסקת בסוגיה מרכזית בהליכי פירוק שיתוף: קביעת שכר הטרחה הראוי לכונס נכסים. המקרה נוגע למקרקעין בשווי משמעותי, ולאחר הליך מורכב שכלל מינוי ושחרור של כונסים קודמים, מונה עו"ד ירון אראל ככונס נכסים. המטרה בניתוח זה היא להציג את העקרונות המשפטיים והחידושים בהחלטה, תוך התבססות על הנתונים שנמסרו. **רקע והעובדות המרכזיות** 1. **מהות הנכס והליך פירוק השיתוף:** מדובר במקרקעין יקרים (שווי מוערך ב-67 מיליון ₪, ובהמשך נמכרו ב-95 מיליון ₪). הליך פירוק השיתוף החל בפברואר 2020. 2. **מורכבות מינוי הכונס:** הליך מינוי כונס נכסים התאפיין בקשיים. מספר הצעות שכר טרחה הוגשו (100,000-180,000 ₪), אך שני כונסים שמונו (עו"ד שילה ועו"ד שוב) שוחררו מתפקידם בשל טענות לניגוד עניינים. רק לאחר מכן מונה עו"ד ירון אראל, כונס ניטרלי, אשר לא היה מקושר לאף אחד מהצדדים. 3. **דרך ביצוע הפירוק:** פירוק השיתוף בוצע על ידי מכירת המקרקעין לצד ג' במכרז. 4. **תוצאות המכר:** המקרקעין נמכרו בסופו של דבר בסך של 95 מיליון ₪, סכום גבוה משמעותית מהערכת השמאי הראשונית. 5. **בקשת שכר הטרחה:** כונס הנכסים, עו"ד אראל, ביקש שכר טרחה בשיעור של 2% ממחיר המכירה הכולל (בתוספת מע"מ). 6. **התנגדות הצדדים:** הצדדים טענו כי שכר הטרחה המבוקש מופרז, וביקשו לפסוק שכר טרחה בטווח שבין 100,000 ₪ ל-180,000 ₪ (בתוספת מע"מ), כפי שהוצע על ידי כונסים פוטנציאליים בתחילת ההליך. לטענתם, לא בוצעה עבודה חריגה ולא הושגה תמורה נוספת בזכות מאמצי הכונס. **עקרונות משפטיים וחידושים בהחלטה** 1. **אי-החלתו של "שכר מוסכם" ראשוני:** חידוש משמעותי בהחלטה הוא דחיית טענת הנתבעים, לפיה יש לקבוע את שכר הטרחה בהתאם להצעות שכר הטרחה הראשוניות שהוגשו על ידי מועמדים אחרים לתפקיד. בית המשפט קבע כי הכונס (עו"ד אראל) מונה בתנאים שונים, במיוחד לאור המורכבות שנוצרה עם שחרורם של כונסים קודמים. ההחלטה להמתין עם קביעת שכר הטרחה עד לסיום ההליך, נוכח התנהלות הצדדים וחוסר הוודאות לגבי היקף העבודה, מוצדקת. הדבר מבטא גישה גמישה של בית המשפט, המתחשבת בנסיבות המשתנות של ההליך. 2. **הבסיס לקביעת שכר הטרחה - "שכר ראוי" ולא "שכר מוסכם":** בית המשפט הדגיש כי במקרה זה, שכר הטרחה אינו נקבע על בסיס הסכמה מראש, אלא על פי אמות מידה של "שכר ראוי" בהתאם להיקף העבודה, מורכבות התיק ונסיבותיו. עמדה זו עולה בקנה אחד עם הפסיקה הכללית בנושא. 3. **התמודדות עם ערך נכס גבוה - הפחתת אחוז השכר:** בית המשפט אימץ את הגישה המקובלת בפסיקה, לפיה בהליכי פירוק שיתוף, שכר הטרחה של כונס הנכסים נקבע בדרך כלל באחוזים מהתמורה (6%-10% במקור, וכיום אף 6%-8% כטווח מקובל). אולם, הוא יישם חידוש חשוב: כאשר ערכו של הנכס גבוה במיוחד, יש הצדקה להפחתה משמעותית של אחוז השכר. הדבר נובע מההנחה כי היקף העבודה הנדרש אינו גדל באופן ליניארי עם עליית שווי הנכס, וכן על מנת למנוע שכר טרחה בלתי סביר בעליל. ההחלטה מתבססת על פסיקות קודמות (כמו במקרה בויאר, בו נפסק 1.5% על נכס בשווי 91 מיליון ₪), וכן על דברי השופט יעקב שקד בספרו, המפנים למגמה של הפחתת שכר הטרחה בנכסים בעלי ערך רב. 4. **התמורה הגבוהה כגורם מפחית, אך לא בלעדי:** בית המשפט הכיר בכך שהתמורה שהושגה (95 מיליון ₪) גבוהה משמעותית מהערכת השמאי, והכונס תרם לכך. עם זאת, הוא נזהר מלהשוות את המצב לשני מקרים קודמים בהם שכר הטרחה הועלה משמעותית (2% בבורשטיין, 1.8% באקזיט יובלים, אם כי שם סוכם שכר). בענייננו, למרות ההשגה על התמורה, בית המשפט עדיין רואה לנכון להפחית את אחוז השכר, תוך התחשבות בנסיבות נוספות. 5. **התחשבות בנתונים נוספים לקביעת השכר:** בית המשפט בחן מגוון גורמים לקביעת גובה השכר הראוי, בנוסף לגובה הנכס: * **מהירות ההליך:** הכונס פעל במהירות יחסית (9 חודשים), דבר המצדיק הפחתה. * **היקף העבודה:** בית המשפט סבר שההליך לא הצריך מאמץ מיוחד וחריג, והיקף העבודה היה בגדר המקובל. * **ייצוג הצדדים:** רוב הבעלים (76.18%) היו מיוצגים כקבוצה אחת, מה שמפשט את ההתנהלות. * **היעדר בקשות מיוחדות:** לא הוגשו בקשות מיוחדות לתיק, מה שמעיד על הליך יחסית חלק. * **חלקיות המכר:** אמנם הפסיקה קובעת שכר על בסיס שווי הנכס כולו, אך בית המשפט ציין שפעולת מכירת חלק יחסית קטן מהמקרקעין (23.82%) עשויה להפחית מהיקף העבודה. * **הצעות השכר הראשוניות:** למרות שלא קבע את השכר לפיהן, בית המשפט ייחס משקל מסוים להצעות שכר הנמוכות שהוגשו בתחילה, והן מהוות גורם המטה את שיקול הדעת לכיוון הנמוך יותר. 6. **השוואה להלכה הפסוקה:** בית המשפט ביסס את החלטתו על מגוון פסקי דין רלוונטיים, כולל פסקי דין מנחים בנוגע לשכר כונסי נכסים (מרגוליס, פינצ'וק), פסקי דין שעסקו בהפחתת אחוז השכר בנכסים יקרים (עניין בויאר, עניין יהושע), ופסקי דין שקבעו שכר בשיעורים דומים במקרים דומים (עניין בויאר, עניין יעקב בויאר). 7. **מניפולציית שווי התמורה:** בית המשפט דחה את הניסיון של חלק מהצדדים להפחית את שכר הטרחה על בסיס העובדה שרוב הזכויות נרכשו על ידי בעל הרוב. הוא הדגיש כי שכר הטרחה נגזר משווי הנכס בשלמותו, בהתאם לפסיקה, ולא משווי החלק שנמכר בפועל. **החידוש המרכזי בהחלטה** החידוש המרכזי בהחלטה הוא יישום מודע של מגמת הפחתת אחוז שכר הטרחה כפונקציה של ערך הנכס, גם כאשר מדובר בנכס שערכו גבוה במיוחד. בית המשפט לא הסתפק ב"אחוז מקובל" אלא ביצע הערכה מדוקדקת של הנסיבות, תוך שקלול של מכלול הגורמים, כדי להגיע לשכר ראוי, שנראה בעיניו כ-1.5% מהתמורה הכוללת. הפסיקה משקפת הבנה כי שכר של 6%-8% על נכס של 95 מיליון ₪ (כ- 5.7-7.6 מיליון ₪) יהיה בלתי סביר לחלוטין, וכי נדרשת התאמה משמעותית של אחוז השכר במקרים כאלו. **סיכום** החלטה זו מציגה גישה מאוזנת ופרגמטית לקביעת שכר טרחה לכונס נכסים. היא משלבת עקרונות משפטיים מקובלים עם התאמות נדרשות לנסיבותיו הייחודיות של המקרה, ובפרט לשווי הנכס. בית המשפט הדגיש את חשיבות הגמישות בקביעת שכר הטרחה, ואת הצורך להתחשב לא רק בהיקף העבודה אלא גם בערך הנכס ובמורכבות ההליך. ההחלטה מהווה דוגמה ליישום עקרונות משפטיים באופן שישרת את האינטרס של הצדק, תוך מתן תגמול הולם לכונס עבור עבודתו, אך מבלי לפגוע באופן בלתי סביר באינטרסים הכלכליים של הצדדים להליך.