ת"א 20218/03

תקציר

התובע, בנק, הגיש תביעה נגד הנתבעים, זוג נשוי, לתשלום של 85,822 ₪, יתרת החוב בחשבון עו"ש המתנהל על שמם. הנאשמים ביקשו וקיבלו רשות להתגונן. הנתבעים טענו כי מדובר בחשבון עסקי המנוהל על ידי הבעל בלבד, ושמה של האישה נוסף באופן פורמלי בלבד. הבנק צמצם בפתאומיות את מסגרת האשראי של החשבון ללא התראה מוקדמת, מה שגרם לקריסת העסק. הבעל גם ביקש מהבנק לבטל חלק מהשיקים שהנפיק אך הבנק סירב, מה שהוביל להגבלת החשבון בשל מחסור בכספים. הימנעותו של הבנק מלהציג ראיות מסוימות נחשבה חשודה, אך גם טענות הנתבעים לא נתמכו. הפחתת האשראי נמצאה מוצדקת בשל הרעה במצב החשבון במשך מספר חודשים, וסירוב הבנק לבטל את השיקים נמצא כדין מאחר והשיקים ניתנו ללא כספים מספיקים. גם טענת האישה כי שמה נוסף באופן פורמלי בלבד נדחתה, שכן נמצא כי היא אפשרה ביודעין להשתמש בפרטיה לעסקיו של בעלה. בסופו של דבר פסק השופט לטובת הבנק והורה לנתבעים לשלם את מלוא הסכום הנתבע, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 9,000 שקל.