ע"א 5105/07

תקציר

הערעור והערעור שכנגד נובעים מפסק דין חלקי של בית משפט השלום בחיפה, אשר קבע כי המערער אחראי לתאונה שאירעה ביום 16.7.99, בה נפגע המשיב. עיקר המחלוקת נסובה סביב הסיבה שבגללה המשיב, שרכב על אופניו, הפנה את ראשו לאחור. המשיב טען כי הסיבה לכך נבעה מבהלה שנבעה מרכב שנסע מאחוריו, ואילו המערער טען כי הסיבה אינה קשורה לרכב כלשהו. בית משפט קמא קיבל את גרסת המשיב וקבע כי התאונה היא "תאונת דרכים" כמשמעותה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ובכך הטיל אחריות על המערער. המערערת ערערה על פסק הדין וטענה כי שגה בית משפט קמא בקביעותיו העובדתיות ולא עמד בדרישות סעיף 54 לפקודת הראיות. בנוסף, נטען כי התאונה אינה מהווה "תאונת דרכים" על פי החוק. המשיב הגיש ערעור שכנגד, בטענה כי שגה בית משפט קמא בכך שהטיל אחריות חלקית בלבד על המערערים, והיה עליו להטיל עליהם את מלוא האחריות. לאחר עיון מדוקדק בפסק הדין, ברישומי התיק ובטיעוני הצדדים, הגיע ערכאת הערעור למסקנה כי אין מקום להתערב בממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא. בית המשפט לא מצא טעויות בולטות או סתירות בהחלטת בית משפט קמא וסבר כי גרסת המשיב לאירועים קבילה. זאת ועוד, ערכאת הערעור הסכימה עם מסקנותיו המשפטיות של בית משפט קמא ופירשה את חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים באופן התומך בהחלטת בית משפט קמא. עוד קבע בית המשפט קמא כי עמד בדרישות סעיף 54 לפקודת הראיות, שכן ביסס את החלטתו על עדות המשיב ועל הראיות התומכות. משכך, דחתה ערכאת הערעור את הערעור ומייתרת את הצורך בערעור שכנגד. המערער חויב לשלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 12,000 ₪ כולל מע"מ. פסק הדין פורסם לציבור ביום 15.7.2009, בהיעדרם של הצדדים.