ת"א 2544-10-12

תקציר

התובע, יחד עם אחיו מיכאל, ירשו חלקת אדמה מאביהם. התובע ביקש הלוואה מבנק הפועלים ומישכן את המגרש כבטוחה. הבנק הסכים ורשם את המשכנתא אצל התובע ומיכאל. לטענת התובעת, ההלוואה המובטחת במשכנתא נפרעה זה מכבר, אך במקום למחוק את רישום המשכנתא, החליט הבנק לממש את המשכנתא בשל החוב ההולך וגדל של התובעת לחשבון אחר. התובע ומיכאל פנו לבית המשפט כדי לברר את מטרת המשכנתא ובית המשפט פסק לטובת הבנק. אז החליט הבנק למכור את המגרש ומינה כונס נכסים, אילן מירון, שמכר את המגרש לצד שלישי, סביוני הגליל. לאחר מכן מכרה סביוני הגליל מחצית מהמגרש לשני קונים. כשנתיים לאחר מכן הושג הסכם פשרה מרובע בין התובע, אחיו, בת זוגו והבנק, שסיים את כל הסכסוכים הכספיים. לאחר מכן הגיש התובע תביעה נגד אילן מירון, הבנק ושני הרוכשים, בדרישה לביטול המכירה, החזרת רישום החלקה על שמו ופיצוי. השופטת פסקה לטובת הנתבעים, הורתה על מחיקת התביעה וחייבה את התובע לכסות את הוצאות הנתבעים, לרבות שכר טרחת עורך דין, בשיעור כולל של 30,000 ₪ לשני סוגי הנתבעים. בנוסף, נוכח ניסיונו של התובע להעלים ראיות – הסכם פשרה שהיה מכריע בתיק – מצאה השופטת כי התובע פעל בחוסר תום לב, מה שמנע ממנו להגיש תביעה לביטול המכירה. עוד קבעה השופטת כי התובעת לא הוכיחה נזק כלשהו שנגרם לה עקב רשלנותו הנטענת של הכונס, וכי כל תביעה לביטול המכירה תפגע בצדדים שלישיים שרכשו את החלקה בתום לב.