ע"פ 773/85

תקציר

גזר הדין הנדון מתייחס למקרה של יבוא סמים, בו הורשע המערער בקשירת קשר לייבא סם מסוכן ונידון לשבע שנות מאסר. הראיה המרכזית נגד המערער הייתה עדותו של שותפו למסע, דיין, אשר בתחילה נטל אחריות בלעדית על הסם אך בהמשך הפליל את המערער כמתזמר המבצע. ההגנה טענה כי יש לסמוך על גרסתו הראשונית של דיין לאירועים, ואמירותיו המפלילות לאחר מכן נבעו מכפייה משטרתית והבטחות להקלות. עם זאת, בית המשפט מצא את הודעתו האחרונה של דיין אמינה יותר, וסבר כי הוא לא היה היוזם של ייבוא הסמים וכי המערער היה שותף לעבירה. החלטת בית המשפט התבססה על התנהגותו המצערת של דיין במהלך עדותו, כמו גם על ראיות נוספות. עוד טען בא כוחו של המערער כי עדותו של דיין דורשת אישוש נוסף בשל היותו עד מדינה, אך בית המשפט חלק על כך וקבע כי דיין לא קיבל כל הבטחות או טובות הנאה מעבר למה שהרשויות מחויבות בדרך כלל לספק. לפיכך, עדותו של דיין עמדה כראיה קבילה. השופטים הגיעו למסקנה כי התנהגותו של המערער במהלך חקירתו במשטרה, במסגרתה השמיט פרטים מנסיעתו עם דיין, פעלה לרעתו וחיזקה את אמרותיו המפלילות של דיין. בנוסף, ראיות אחרות, לרבות עדותו של סוכן הנסיעות, נמצאו כחיזוק מספיק להרשעת המערער. לפיכך נמחק הערעור על ההרשעה וגזר הדין, תוך שמירה על שבע שנות מאסר בגין יבוא הסם המסוכן.