בש"פ 7083/08

תקציר

במקרה זה ערערה המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו לשחרר בתנאים מגבילים את שלושת המשיבים, ניר, שלמה ורחל אלימלך, לאחר שהואשמו בעבירות סמים, לרבות קשירת קשר לייבא קוקאין. בית המשפט המחוזי מצא כי הראיות לכאורה אינן מספיקות כדי להצדיק את מעצרם עד תום ההליכים, ולא ציין כל ראיה ממשית הקושרת את המשיבים לשולח חבילות הסמים או מבססת את כוונותיהם לאחר קבלתן. בית המשפט נימק את החלטתו בכך שהמשיבים עשויים להיות משתתפים לא מודעים במבצע סמים גדול יותר והדגיש את היעדר הרישום הפלילי. לפיכך הותרו לשלמה ורחל תנאים שאפשרו להם להמשיך בחייהם המקצועיים, ואילו ניר עמד בפני מעצר בית מחמיר יותר. המדינה ערערה על החלטה זו, וטענה כי התכתובות שיורטו מצביעות על מעורבות עמוקה יותר, בעיקר של ניר, שלכאורה ניהל את הפרשה וחשש ממעקב משטרתי. לאחר עיון חוזר קיבל בית המשפט העליון באופן חלקי את הערעור, והורה על מעצרו של ניר בשל ראיות משמעותיות יותר נגדו, לרבות תפקידו המנהיגותי ושתיקתו בחקירה, שחיזקו את חזקת המסוכנות ואת הסיכון לשיבוש הליכי משפט. בתוך כך, בית המשפט קיבל את הקביעה כי על שלמה ורחל להישאר חופשיים בתנאי ההגבלה המקוריים כדי לצמצם את הפגיעה בעסקים, נוכח הראיות הפחותות למעורבותם. משכך, התקבל ערעור המדינה בעניין ניר, המחייב את מעצרו, בעוד שתנאי מעצר הבית החלקי של שלמה ורחל נשמרו, בהתאם להחלטתו המקורית של בית המשפט המחוזי.