בג"צ 9051/05

תקציר

שתי עתירות ביקשו לאכוף צווי הפסקת עבודה והריסה לבנייה בלתי חוקית במאחזים חרשה ויובל הסמוכים לטלמון ועלי, בהתאמה. העתירה הראשונה (בג"ץ 9051/05) עוסקת בשישה מבנים בחרשה ו-12 ביובל, שנבנו ללא היתרים; העתירה השנייה (בג"ץ 2759/09) עוסקת בכביש מחבר בין יובל לעלי, שנסלל ללא היתר. בשני המקרים הוציא בית המשפט צווים מותנים, המורים למדינה להצדיק אי-אכיפה. המדינה מתכוונת להסדיר ולהכשיר את הבנייה, והכריזה על רוב הקרקעות המדוברות כרכוש המדינה. עם זאת, חלק מהמבנים וחלקי הכביש נמצאים על קרקע פרטית. בעוד המדינה מבקשת לעכב את ההריסה עד לתכנון המאחז כולו, בית המשפט קובע כי מבנים אלה נמצאים בעדיפות גבוהה יחסית לאכיפה. בית המשפט מורה על פינוי והריסת המבנים וחלקי הכביש על קרקע פרטית בתוך שנה, ודוחה את העתירה בעניין מבנים על אדמות מדינה. פסק הדין נתמך על ידי השופטת ארבל והמשנה לנשיאה נאור.