ת"א 1609/05

תקציר

התיק נסוב סביב תביעה לסעד הצהרתי בדבר בעלות על מחסן הממוקם בשוק הסיטונאי בתל אביב. התובעת, חברת הגרעין בע"מ, טענה כי היא בעלת זכות הקניין הבלעדית וזכות החזקה במחסן האמור, בהתבסס על הסכם מכר עם אחת הנתבעות, חברת אמיר ביף בע"מ. הנתבעות האחרות הן החברה לשוק הסיטונאי החקלאי בתל אביב בע"מ, שהיא החוכרת של הנכס האמור, ש. שרון גידולים בע"מ, שהיא בעלת מניות בחברת השוק, ועיריית תל אביב, שהיא הבעלים הרשום של אזור השוק. כל הנתבעים טענו כי התביעה התיישנה בשל התיישנות ושיהוי, ולחילופין כי מדובר בתביעה אקדמית ותיאורטית מאחר והמחסן נהרס. עוד נטען, כי לאמיר באף בע"מ לא היו זכויות בנכס מלכתחילה, ולכן לא יכלה להעביר זכויות כלשהן לתובע. בית המשפט הסכים עם טענות הנתבעים, וציין כי התובעת הייתה צריכה לפעול לבירור המצב בנוגע לזכויותיה בנכס כבר לפני שלושים שנה. התביעה, שהוגשה עשרות שנים מאוחר יותר, נדחית אפוא כמיושנת. בנוסף, בית המשפט מצא כי הסעד המבוקש - להצהיר על בעלותו של התובע בנכס - אינו רלוונטי עוד מאחר שהמחסן אינו קיים עוד. בית המשפט התייחס גם להסכם החכירה ולתקנון של חברת השוק, והסביר כי המניה אינה מקנה אוטומטית זכות בחכירת משנה אלא היא יותר "אופציה". מכל הטעמים הללו ואחרים, החליטה השופטת לדחות את התביעה והורתה לתובע לשלם לכל אחד מהנתבעים 1, 3 ו-4 הוצאות בסך 50,000 ש"ח.