ע"ב 65/09

תקציר

פסק הדין בתיק זה עוסק בערעור על החלטת אגף התמ"ת לשלול את רישיונה של לשכת עבודה פרטית, שהתמחתה בתיווך עובדים זרים בענף הסיעוד, בבעלותה של נירה לוי. המטה לא עמד בדרישות חוק שירות התעסוקה, שמטרתו להגן על הציבור, ובפרט על הנזקקים לסיעוד, ועל העובדים הזרים – הקבוצות החלשות ביותר בחברה. החוק מחייב פיקוח צמוד של רשויות ממשלתיות על לשכות פרטיות. במקרה זה, היו די ראיות לכך שהלשכה המשיכה לפעול ללא רישיון תקף, תוך שימוש ברישיון של חברה אחרת, יהוא, ששמה שונה מאוחר יותר. בעלה של הבעלים, אלי לוי, עבר לעבוד ביהו מיד לאחר השלילה והפך לבעליה תוך מספר חודשים. הראיות המנהליות הצביעו גם על חוסר בהירות והפרדה בין יהו לבין הלשכה, מה שהוביל לבלבול בקרב העובדים והלקוחות הזרים. בנוסף, נירה לוי לא התייצבה לחקירה במשרד, ובכך הפרה את האמון החיוני בתחום. ההחלטה לשלול את הרישיון התבססה על ראיות מנהליות, שאמנם לא היו חד-משמעיות כשלעצמן, אך יצרו תמונה ברורה כאשר שקלו אותן יחד. בית המשפט לא מצא כל הצדקה בטענות המערער המערערות על לגיטימיות החקירה ועל השימוש בראיות. יתר על כן, בקשתה של לוי לרישיון חדש התרחשה שנה בלבד לאחר ביטול הרישיון הישן, מבלי לעמוד בפער הנדרש של שלוש שנים, והיא לא הצליחה לשכנע את בית המשפט כי השתנו הנסיבות וננקטו צעדים למניעת טעויות העבר. בכך אישר בית המשפט את החלטת המנהלת, והדגיש כי היא מבוססת היטב ובהתאם לחוק. הערעור נדחה, והמערערים חויבו לשלם למשיבים הוצאות בסך 7,500 ₪.