ת"א 8952-12-09

תקציר

המחלוקת נסובה סביב הסכם חתום למכירת קרקע וזכויות בנייה. התובעת, הקונה, מבקשת את אכיפת ההסכם, דבר שהנתבע, המוכר, לא עמד בו. על פי ההסכם, הנתבע היה אמור להעביר את הבעלות במקרקעין לתובע ולהסיר את השעבוד עליו, אך לא עשה כן. עוד נקבע בחוזה כי זכויות הבנייה של הרוכש יהיו לפי שטח קרקע של 1100 מ"ר, והמוכר אינו רשאי להתערב בתכנון שטחו של הרוכש. המוכר, שהוא גם היזם של התוכנית המפורטת, הגיש תוכנית שצמצמה משמעותית את זכויות הבנייה של הרוכש. התוכנית ייעדה את הקרקע של הרוכש כשטח ציבורי פתוח עם צריף לשימור, ואת היתר כאזור מגורים עם אחוזי בנייה נמוכים. בית המשפט מצא כי המוכרת הפרה את התחייבויותיה החוזיות, שכן לא רשמה את הקרקע על שם הקונה, וכן לא כיבדה את זכויות הבנייה המוסכמות. הרוכש זכאי לאכיפת ההסכם; עם זאת, בשל סיבוכים, האכיפה תידון בפירוט בהמשך, לאחר אישור התכנית המפורטת. על המוכרת לרשום מיד את הזכויות במקרקעין של הקונה על שמה, והקונה רשאי לאכוף את ההסכם בקירוב. המוכר יישא גם בהוצאות ההליך, בסך 50,000 ₪, שישולמו בתוך 30 יום.