המ"ש 8617-05-23

תקציר

בית המשפט דחה בקשה להארכת מועד המשפט בגין דו"ח עבירת נהיגה. הדו"ח, שתיעד את הנאשם נוהג מעל המהירות המותרת, שולם שבעה חודשים לאחר הוצאתו. הנתבעים טענו כי הם לא היו מודעים לדו"ח, וכי אמם היא זו ששילמה אותו, ולכן יש לתת להם ארכה במועד המשפט. עם זאת, השופט קבע כי תשלום הדו"ח נחשב להודאה באשמה. הנתבעים לא סיפקו כל הצדקה או מסמכים משכנעים לתמיכה בטענתם כי ייגרם עיוות דין אם הבקשה תידחה, אלא הסתפקו בתצהירים שלהם ושל אמם. השופט הדגיש את חשיבותו של עקרון הסופיות בדיונים ואת הצורך לעמוד במועדים פרוצדורליים, והגיע למסקנה כי האינטרס הציבורי בקיום מועד המשפט הנוכחי גובר על נסיבותיו האישיות של הנאשם. משכך, נדחתה בקשת ההארכה.