רע"א 10376/07

תקציר

בית המשפט בחן בקשה שעניינה הדרישה מתובע להמציא ערבות לתשלום הוצאות הנתבע לפי תקנה 519 לתקסד"א וסעיף 353א לחוק החברות. תקנה זו נועדה למנוע תביעות סרק ולהבטיח את תשלומי הוצאות הנתבעים, תוך איזון בין זכות הגישה לבית המשפט לבין זכויות הנתבעים. לסעיף 353א, חלק מהחקיקה הראשית, יש קדימות לתקנה 519 והוא כולל תנאים ספציפיים לדרישת ערובה: האחריות של בעלי המניות בחברה חייבת להיות מוגבלת, היא חייבת להיות לבקשת הנתבע, ואלא אם בית המשפט יראה שהיא לא מוצדקת או שהחברה תוכיח את יכולתה לשלם. על בית המשפט לשקול את מצבה הכלכלי של החברה, את הנסיבות, והאם זה מידתי לבקש ערבות. במקרה דנן, החלטתו של בית משפט קמא לקבוע סכום ערבות של 5% מהתביעה הייתה מופרזת. תחת זאת, בית הדין לערעורים הפחית אותו ל-2.5%, או 100,000 ₪, בהתחשב במצבם הכלכלי של המבקשים ובזכותם לגישה לבית המשפט. הסכום המופחת, תוך איזון זכויות הצדדים, נחשב בר השגה ובכך בחן את לגיטימיות התביעה מבלי לשלול גישה לערכאות. פסיקת ההוצאות הראשונית נגד המבקשים בוטלה, ולא נקבעו הוצאות נוספות.