ת"א 60913-07-20

תקציר

בית המשפט פסק לטובת הנתבע במחלוקת על שכר טרחה חשבונאי. התובע, רואה חשבון במקצועו, טען כי לצדדים היה הסכם בעל פה והתנהגות הקושר את שכר הטרחה להיקף העבודה, וכי התשלומים ששילמה הנתבעת היו מקדמות בלבד. עם זאת, השופט מצא את גרסת הנתבע משכנעת יותר, והיא כי היה הסכם לתשלום אגרה חודשית גלובלית, אשר עודכנה מעת לעת בהסכמה הדדית. מראיות הנתבעת, שהיו עקביות ונתמכו בתיעוד, עולה כי התשלומים החודשיים לשנים 2018-2019 היו קבועים בסך 550 ₪ בתוספת מע"מ. השופטת דחתה גם את טענת התובע כי יש לחשב את שכר הטרחה על בסיס שעות העבודה, שכן הדבר סותר את שכר הטרחה הקבוע המוסכם, ואת דרישת התובע לתשלום נוסף רטרואקטיבית ללא הסכמת הנתבע. כמו כן, דחתה השופטת את ניסיונה של התובעת להחיל הסכם שכר טרחה שנחתם עם חברה אחרת בבעלות אבי הנתבע על עסקי הנתבעת, בשל היעדר ראיות מספיקות להסדר כזה. בסיכומו של דבר, השופטת הגיעה למסקנה כי הנתבעת שילמה את שכר הטרחה המוסכם במלואו ולכן דחתה את התביעה. בנוסף, נדחתה גם התביעה שכנגד, והתובע שכנגד חויב לשאת בהוצאות הנתבע שכנגד בסך 10,000 ₪.