ת"א 8360-07-22

תקציר

פסק הדין דן במסגרת הנורמטיבית לביטול פסק דין סופי מחמת תרמית, תוך הדגשת המתח בין עקרון סופיות הדיון לבין עקרון ההגעה לחקר האמת. מתוארים שלושת התנאים המצטברים לביטול: קיומה של מהימנות לכאורה, נחיצותן של הראיות לשינוי התוצאה וגילוי ראיות חדשות. במקרה זה, השופט מגיע למסקנה כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה המוגבר הנדרש לביטול. התנאי הראשון אינו מתקיים משום שהראיות שהוצגו אינן מוכיחות הונאה, אינן חדשות או בעלות משקל ממשי. באשר לתנאי השני מציינת השופטת כי הראיות החדשות, הנוגעות להליכי התכנון, אינן משפיעות על הסוגיות החוזיות המרכזיות בפסק הדין הקודם. יתר על כן, ניתן היה להשיג את הראיות בשקידה סבירה במהלך ההליך הראשוני. לכן, גם התנאי השלישי אינו מתקיים. השופטת מדגישה את הימנעותה של התובעת מלעמוד בנטל ההוכחה המוטל עליה, ודוחה את ניסיונה להפוך את נטל ההוכחה. בהגיעו למסקנה כי ההליך מהווה ניצול לרעה של ההליך, מורה השופט על מחיקת התביעה ומבטל את עיכוב ביצוע פסק הדין הקודם. כמו כן נדרש התובע לכסות את הוצאות הנתבע, בסך 50,000 ₪.