ת"א 11740-03-13

תקציר

פסק הדין עוסק במחלוקת על השימוש בשמו ויצירותיו של האמן המפורסם סלבדור דאלי. התובעים, הקרן המנהלת את עיזבון האמן וחברה בבעלותו, תבעו את החברות שחתמו עימן על הסכם פשרה, שקיבל תוקף של פסק דין, ושתי חברות נוספות ששיווקו מוצרים הממותגים על שמו של דאלי. התובעים טענו כי הנתבעים הפרו את הסכם הפשרה ואת זכויות הקניין הרוחני שלהם, לרבות הפרת סימן מסחר, גניבת עין, הפרת זכויות יוצרים והפרת זכות הפרסום של האמן. החברות טענו כי עמדו בהסכם הפשרה וכי התובעים טעו טעות יסודית כאשר חתמו עליו. עוד טענו כי התובעים הפרו את הסכם הפשרה בכך שפנו לסוכנים ולזכיינים שלהם וגרמו להם לבטל את ההסכמים שלהם עם החברות. בית המשפט קבע כי החברות הפרו את הסכם הפשרה במספר דרכים, לרבות שימוש בשם האמן מחוץ לתחום ההסכם, וכי התובעים לא טעו טעות יסודית בעת חתימתם. עוד קבע בית המשפט כי התובעים רשאים לפנות לסוכני החברות ולזכיינים ולברר את הוראות הסכם הפשרה, וכי מכתבי התובעים ופרסומיהם בהקשר זה היו לגיטימיים. בית המשפט מצא כי התובעים הוכיחו מספר הפרות של זכות הפרסום של דאלי על ידי שתי החברות האחרות, וכי החברות הפרו את הסכם הפשרה בכך שלא העבירו את הוראותיו לסוכנים ולזכיינים שלהן. בית המשפט הורה לחברות לשלם לתובעים פיצוי כולל של 250 אלף שקל, ולשתי החברות האחרות לשלם 50 אלף שקל ו-150 אלף שקל בהתאמה. בית המשפט דחה את תביעתן הנגדית של החברות בגין נזקים שנגרמו עקב התערבותם הנטענת של התובעים ביחסיהן העסקיים, וקבע כי פעולות התובעים היו לגיטימיות וכי החברות לא הוכיחו נזק כלשהו.