ס"ע 4409-01-09

תקציר

התובעת, עובדת לשעבר במאפייה, תבעה את מעסיקה על פערי שכר שונים ופיצויים בגין הפרות שונות של חוקי העבודה וההסכמים הקיבוציים. התובעת עבדה במאפייה כ-11 שנים עד שפוטרה. הנתבעת הודתה כי צו ההרחבה בענף האפייה מחייב אותה. בית הדין הורה לנתבעת לשלם לתובע 4,744 ₪ עבור עבודה בשעות נוספות בלילה, שכן השעה השמינית של עבודת הלילה נחשבת לשעה נוספת. התביעה לתשלום גמול עבור עבודה בין משמרות לילה ללא הפסקה של 12 שעות נדחתה מאחר שהחוק אינו מעניק פיצוי כספי במקרים כאלה. התובעת הייתה זכאית לסך של 1,581 ₪ בגין עבודתה במנוחה השבועית, שכן הוכח כי פעמיים בחודש זמן המנוחה שלה היה פחות מ-36 שעות. עם זאת, בית המשפט חישב רק את השעתיים הראשונות של משמרות אלה כזכאיות לתוספת של 50%. תביעתה של התובעת לתשלום נוסף בגין עבודה של פחות מ-8 שעות בימי שישי ובערבי חג נדחתה מאחר שהתובעת לא הוכיחה כי עבדה פחות מ-45 שעות בשבוע. הנתבע חויב לשלם 359 ₪ בגין ניכוי זמן הפסקה שלא כדין משכרו של התובע. התובעת לא הייתה חברה בהסתדרות, ולפיכך הורה בית המשפט לנתבעת לשלם 2,907 ₪, אשר נוכו משכרה כדמי חבר בהסתדרות. תביעת התובע להלנת פיצויים נדחתה מאחר שלא הוכח כי התובע זכאי למקדמה בסך 1,400 ₪ ומאחר שהתביעה התיישנה. בית הדין קבע כי ההסכם הקיבוצי הכללי בענף האפייה חל על הצדדים, ולכן הנתבעת נדרשה להפריש 5% משכרה של התובעת לקרן השתלמות, ולשלם עבור פריט זה 4,518 ₪. לתובע הוענקו 9,819 ₪ כתוספת ותק, על פי צו ההארכה. תביעת התובעת לתוספת שכר באחוזים נדחתה מאחר שההעלאות נבעו מהסכם קיבוצי שלא חל על הצדדים. הנתבעת חויבה לשלם לתובעת סך של 921 ₪ ו-826.8 ₪ עבור יתרת דמי ההבראה שלה לתקופות עד 7/05 ועד 7/06, בהתאמה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. תביעת התובעת להפרש פדיון חופשה נדחתה מאחר והתובעת כבר קיבלה את מספר ימי החופשה הנקובים בצו ההארכה. בסך הכל חויבה הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הנקובים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהמועדים שצוינו בפסק הדין. בנוסף, חויב הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 3,500 ₪. לשני הצדדים הייתה זכות לערער על החלטת בית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.