עפ"ת 38705-02-17

תקציר

ערכאת הערעור שקלה בכובד ראש את העובדות ואת השתלשלות האירועים שהובילו לערעור זה, והיא סבורה כי פסק דינו של בית משפט קמא נכון במידה רבה. בית המשפט מציין כי אין זה שכיח שערכאת הערעור מתערבת בהליך גזר הדין, ותעשה זאת רק במקרים של טעות משמעותית. במקרה דנן, התעלם בית משפט קמא מהאפשרות של מאסר על תנאי, המהווה טעות. עם זאת, בית המשפט מסכים להצעת המשיב לתקן טעות זו באופן שלא יעניש את המערער שלא לצורך. פרשנותו של המערער להסדר הטיעון אינה סבירה, נוכח פרק הזמן שחלף בין ההסדר לגזר הדין, וההתייחסות לטענות קודמות של באי כוח הצדדים. חומרת העבירות שביצע המערער, הכוללות נהיגה בשכרות, נהיגה ללא רישיון תקף ומאסר מותנה קודם בעבירות דומות, מצדיקה עונש חמור. החלטתו של בית משפט קמא להטיל את העונש המרבי המותר בנסיבות העניין מוצדקת, וערכאת הערעור אינה רואה עילה להתערב. זאת ועוד, החלטתו של בית משפט קמא שלא להפעיל את המאסר המותנה הקודם הייתה טעות, וערכאת הערעור מורה כי תקופת המאסר המותנה בת החודשיים, שהוטלה בדצמבר 2015, תרצה במקביל לעונש שנגזר על ידי בית משפט קמא. המערער נדרש לרצות עונש זה בדרך של עבודות שירות, והוא מוזהר כי כל הפרה של התנאים המחמירים של שירות זה עלולה להביא לריצוי יתרת העונש במאסר בפועל. יתר גזר דינו של בית משפט קמא נותר בעינו.