ת"א 29936-05-23

תקציר

השופט קיבל את התביעה שהגיש התובע כנגד החזקה של הנתבעים בדירה. הנתבעים לא הצליחו להוכיח כי יש להם זכות חוקית להחזיק בדירה, ואילו התובע הצליח להוכיח כי הם הבעלים החוקיים. דוחות ביקור משנת 2015 עד 2019, שנחשבו אמינים ואמיתיים, הצביעו על כך שהנתבעים לא התגוררו בדירה במשך שלוש השנים שנדרשו כדי להגיע למעמד של "דייר ממשיך", שיכול היה להקנות להם חזקה חוקית. כתוצאה מכך, פסק השופט לטובת תביעת הפינוי של התובע והורה לנתבעים לפנות את המקום בתוך חצי שנה. בנוסף, הנתבעים חויבו לשלם לתובע 20,558 ₪, וכן דמי שימוש חודשיים בסך 1,600 ₪ עבור כל חודש בו התגוררו בדירה שלא כדין לאחר הגשת התביעה, עד לפינוי המקום. סכום זה כלל גם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין לתובע. השופט העניק לנאשמים פרק זמן סביר לארגן את המעבר ולמצוא דיור חלופי. אם הנתבעים לא הצליחו לפנות את הדירה בתוך פרק הזמן שנקבע, פסק הדין הסמיך את משטרת ישראל להתערב ולסייע בפינויים.