ב"ל 69418-12-21

תקציר

התובע, סניטר העובד במרכז הרפואי השרון, תבע את המוסד לביטוח לאומי לאחר שאלה סירבו להכיר בפגיעת גבו כפגיעה בעבודה. התובע טען כי עבודתו כללה תנועות חוזרות ונשנות, לרבות הרמת מטופלים ודחיפת אלונקות ומיטות, שגרמו לו לפגיעה בגב. בית המשפט שמע את עדותו של התובע ועיין בסיכומים בכתב שהוגשו על ידי הצדדים. שגרת העבודה של התובעת כללה הגעה לעבודה בשעה 7:00 בבוקר, הסעת חולים אל חדרי ניתוח ומהם, ודחיפת אלונקות ומיטות, לעיתים עם סניטר נוסף לחולים כבדים יותר. לטענת התובע, 50% מזמן עבודתו הוקדש לדחיפת אלונקות, 30-40% הוקדשו להרמת חולים, ואת יתרת הזמן הוקדש להפסקות או לטיפול במצבים בלתי צפויים. בית הדין מצא את עדותה של התובעת אמינה ונתמכת בשאלון חתום על ידי המעסיק. על בסיס זה הגיע בית המשפט למסקנה כי התובע סיפק תשתית עובדתית מספקת למיקרוטראומה והחליט למנות מומחה רפואי שיבחן את המקרה. המומחה ייתן חוות דעת האם הפגיעה היא מחלת מקצוע או תוצאה של מיקרוטראומה, כפי שנטען על ידי התובע. פסק הדין פירט את עובדות המקרה ופירט את הפרטים שיימסרו למומחה לצורך הערכה. בית המשפט הדגיש כי עבודתה של התובעת, שכללה פעילות גופנית משמעותית לאורך שנים רבות, היוותה תשתית עובדתית מספקת למינוי המומחה.