ת"פ 7039/08

תקציר

הנאשם הודה בכתב האישום המתוקן והורשע בחבלה חמורה בסכין בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיפים 333 ו-335(א)(1) לחוק העונשין וכן החזקת סכין שלא כדין לפי סעיף 186. האירוע התרחש על רקע סכסוך קודם, בו ניגש הנאשם אל הנפגע, שישב ברכבו עם בני משפחתו, ודקר אותו בזרועו בסכין, כשהוא חודר מצד אחד ויוצא מצד שני, תוך שהוא מצריך תפרים. בית המשפט הורה על תסקיר מבחן, המבטא חרטה והיעדר עבר פלילי של הנאשם, והמליץ על הליך טיפולי וצדק מאחה. התביעה ביקשה עונש מאסר ממושך ואילו ההגנה ביקשה הקלה בעונש בשל הודאתו המיידית של הנאשם, חרטה ותסקיר המבחן. השופט, לאחר ששקל את הנסיבות, גזר על הנאשם 24 חודשי מאסר בפועל, מחציתם על תנאי, והורה לו לשלם לקורבן פיצוי בסך 10,000 שקלים, תוך הכרה בכאב ובסבל של הדקירה. השופט הדגיש את אפקט ההרתעה הנדרש באירועים הקשורים לסכין, הגנה על קורבנות פוטנציאליים, ואת חשיבות הסליחה במקרה זה, הבאה לידי ביטוי בהסכם סולחה. גזר הדין נועד לאזן בין הרתעה, הגנה ושיקום, בהתחשב בנסיבותיו של הנאשם ובחומרת העבירה. השופט הודיע לנאשם על זכותו לערער לבית המשפט העליון.