ב"ל 49534-07-16

תקציר

הדיון נסוב סביב פרשנות המונח "נפרד" בהקשר לזכאותו של אלמן לקצבת שאירים לפי פרק 11 לחוק, ובפרט סעיף 238, המפרט את הדרישות לקבלת הקצבה האמורה. בית המשפט בחן האם התובע, שחי בנפרד מאשתו מרינה מסיבות כלכליות ורפואיות, יכול להיחשב כמנותק ממנה כמשמעותו בחוק. מצבה הרפואי של מרינה, חוסר המקום בדירתם המשותפת והסכסוכים עם משפחתה הובילו לפרידתם הפיזית. בית המשפט מצא כי התובע לא רצה בהפרדה אלא נכפה עליה בנסיבות שאינן בשליטתו. יתר על כן, מעשיו – ביקור עקבי במרינה, ארגון פגישות ונשיאה בעול כלכלי – מעידים על מחויבותו לשמירה על קשר ועל רצונו הכן בהמשך השותפות. היחסים המתוחים עם משפחתה של מרינה השפיעו גם על תדירות פגישותיהם. השופט הגיע למסקנה כי הפרידה נבעה מנסיבות בלתי נמנעות וכי התובע עשה כל שביכולתו על מנת לקיים את הנישואין. בנוסף, דחה בית המשפט את טענת הנתבעת בדבר מטרת קצבת השארים, ומצא אותה אינה רלוונטית בעניינה של מרינה בשל חוסר יכולתה להפריש כלכלית למשפחה בשל מצבה הרפואי. השופט פסק לטובת התובע, פסק לו את קצבת השאירים והורה לנתבעת לשאת בהוצאות התובע.