ת"א 17788-12-08

תקציר

התובע לקה באירוע מוחי והובא לחדר המיון בבית החולים אסף הרופא. לטענתה, הרופאים המטפלים התרשלו בכך שלא טיפלו בה בתרופה בשם TPA, הממיסה קרישי דם, וכי אם הייתה מטופלת בתרופה זו, היא לא הייתה נותרת עם נכות לצמיתות. התרופה נרשמה כמה חודשים לפני האירוע. עם זאת, זה לא היה דרישה חובה לטיפול בכל חולי שבץ, אלא רק אישר את השימוש בו. בעת האירוע, טיפול TPA לא היה מקובל ברוב בתי החולים בישראל, כולל אסף הרופא, וניתן רק בכמה בתי חולים. יתרה מכך, התובעת לא עמדה בקריטריונים לקבלת התרופה מאחר והתעוררה משינה עם תסמיני שבץ מוחי, וחל שיפור במצבה. העדים המומחים הסכימו כי אחוזי ההצלחה של הטיפול לא היו גבוהים, בעוד שהסיכונים היו משמעותיים, כולל סיכוי של 6% לדימום תוך מוחי. כמו כן, לא ניתן היה להוכיח כי הנזק לתובעת נגרם עקב אי מתן התרופה עם הגעתה לבית החולים, מה גם שלקתה באירוע מוחי אחד או שניים נוספים במהלך אשפוזה, אשר הטיפול בהם לא היה פגום. גם הטענה כי היה צריך להעביר את התובע למרכז הרפואי שיבא, שלכאורה סיפק טיפול TPA באותה עת, נדחתה, שכן לא הוכח שבית חולים זה אכן סיפק טיפול כזה, וגם לא הוכח שהנתבעים היו צריכים לדעת על כך. ככלל, התביעה בגין רשלנות רפואית נדחתה, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו, בהתחשב במצבו הרפואי של התובע.