רע"א 53317-01-24

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על פסק דין קודם. המקרה המקורי היה בקשה למתן פסק דין מהיר בסך 15,760 ₪ שהגישה המשיבה מס' 1 כנגד המבקשים, שהיו בבעלותם והיו מבוטחים ברכב שברולט שהיה מעורב בתאונה עם רכבו של המשיב מס' 1. מאחר שהמבקשים לא הגישו כתב הגנה, ניתן פסק דין בהיעדרם ביום 4.4.2023. לאחר מכן הגישו המבקשים פעמיים בקשות לביטול פסק הדין, בפעם הראשונה ביום 17.7.2023 ופעם נוספת ביום 5.12.2023, ושתיהן נדחו על ידי בית המשפט. לאחר מכן הגישו המבקשים בקשה לחופשה כדי לערער על ההחלטה האחרונה, שגם אותה דחה בית המשפט. נימוקי בית המשפט לדחיית בקשת רשות הערעור מתבססים על כך שהבקשה הראשונית לביטול פסק הדין הוגשה מחוץ למגבלת 30 הימים הקבועה בתקנות סדר הדין האזרחי, ואף אחת מהבקשות לא נתמכה בתצהיר מטעם המבקשים, למרות טענותיהם כי מעולם לא קיבלו את כתב התביעה. זאת ועוד, טענות המבקשים חסרות שחר, שכן הם הודו באחריות לתאונה ורק ביקשו כי חברת הביטוח תשלם השתתפות עצמית. בית המשפט הדגיש את חשיבות ניהול ההליכים המשפטיים באופן מסודר ובמועד, ומאחר שהמבקשים לא הוכיחו הגנה סבירה, הוא לא ראה עילה לבטל את החלטת בית משפט קמא. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, ופסק הדין המקורי נותר על כנו.