ת"א 5380/03

תקציר

פסק הדין דן במספר תיקים הקשורים לרשלנות, אחריות וסכסוכים כספיים. באחד המקרים קבע השופט כי לא ניתן להטיל על חברת האבטחה אחריות לירי של שומר בית ספר משום שהנזק לא היה צפוי ולא הייתה רשלנות או אחריות מצד המאבטח. במקרה אחר הדגישה השופטת את חובתו של אב לשלם מזונות לאשתו הגרושה ולילדיו, בהתייחסה לדוקטרינה של "לפנים משורת הדין". בית הדין הרבני בתל אביב דן בחובת ההבאת ראיות בתביעת גירושין, וקבע כי מדובר בחובת צדקה. בית המשפט הבהיר את חובת העדות או המצאת מסמכים, והבדיל בינה לבין תביעות כספיות. היא גם השתמשה בדוקטרינה של "לפנים משורת הדין" כדי להחליט שעל משרד הביטחון להציג מסמכים רפואיים צבאיים. בית הדין הרבני בירושלים דן בחיוב נתבע לחתום על שטר בוררות, כאשר דעת הרוב פסקה בעד. הרב אשר וייס קבע כי אסור לבתי המשפט לכפות הנהגה מהחוק, לשמור אותה למצבי קיצון ולסווג אותה כמצווה דתית למתדיינים. מקרה אחר עסק ברצח באמצעות אקדח שהיה אמור להיות מאובטח על ידי החברה המערערת, אך בית המשפט לא מצא קשר סיבתי ופסק לטובת התובעים. השופט מנחם אלון תמך במגמה להמליץ על פיצויים מעבר לחוק. הוא התייחס גם לפרשנותו של חוק החוזים, לתום הלב ולדוקטרינת "מעבר לדין". אלון יישם דוקטרינה זו בתיקים שונים, לרבות בתחום המשפט הכספי, הציבורי והפרטי. בקשות אלה כללו הקלה בעונש, הארכת מועדים והמלצה על פיצויים, במיוחד במקרים של עוול. פסק הדין מסכם גם את הפסיקה הישראלית העוסקת בדוקטרינה של "מעבר לחוק", כאשר השופט אלון מרבה להשתמש בה על בסיס המשפט העברי. היא מגיעה למסקנה כי הדוקטרינה אינה ישימה במקרה הנוכחי, ודוחה את התביעה נגד חברת האבטחה והמדינה. עם זאת, התביעה נגד הרוצח מתקבלת, כאשר התובעים והמנוח חולקים באחריות באופן שווה. השופט מציע הסדר בנוגע לתשלומי הנזק ומעודד את הצדדים להגיע להסכמה. אם לא, על התובעים להגיש חישובי נזק מעודכנים, כאשר הנתבע יעשה זאת מאוחר יותר. קדם משפט על סכומי הנזק נקבע ל-28 ביוני 2009. פסק הדין יישלח לעורכי הדין של הצדדים ולשב"ס לצורך יידוע הנאשם.