ת"פ 32722-06-13

תקציר

מדובר בארבעה נאשמים בני 22 עד 24 שהורשעו בכניסה לישראל שלא כדין ובהפרעה לשוטר. הם נכנסו לישראל ללא היתר ונמלטו ממחסום משטרתי, מה שהוביל למעצרם בגין עבירת שהייה בלתי חוקית והפרעה לשוטר. התביעה ביקשה עונש של מספר חודשי מאסר, ואילו הנאשמים ביקשו עונש צופה פני עתיד בהתחשב ברישומם הפלילי הנקי. השופט הדגיש את חשיבות השמירה על גבולות ישראל ואת הצורך בענישה פרטנית. לעבירת השהייה הבלתי חוקית מתאים טווח של 30 עד 180 ימי מאסר, וניתן להסתפק בעונש מותנה. באשר לעבירת השיבוש ציין השופט את חומרתה הנמוכה יחסית, כאשר מרבית המקרים בעבר הסתיימו במאסר על תנאי או בעונשי אי הרשעה. השופט מצא את העונש המוצע על ידי התביעה חמור מדי ואינו עולה בקנה אחד עם מקרים קודמים של עבירות דומות. בהתחשב בנסיבות, בצעירותם של הנאשמים ובאופי ההפרעה, נקבע כי העונש ההולם בגין העבירות המשולבות הוא מאסר על תנאי או עד ארבעה חודשי מאסר. על הנאשמים נגזרו 26 ימי מאסר בפועל וחודש מאסר על תנאי, לצד התחייבויות כספיות. השופט הדגיש את היעדר הרישומים הקודמים ואת האופי הלא אלים של ההפרעה.