ע"פ 5090/99

תקציר

שלושה נאשמים הואשמו בקשירת קשר לביצוע פשע, שוד וגרימת חבלה בנסיבות מחמירות בכוונה לאחר תקיפת קשיש בשעת לילה מאוחרת שהותירה אותו עם שבר ברגלו. במסגרת הסדר טיעון הודו המערערים – מושייב, שמשונוב וקטין נוסף – והורשעו. התביעה והסנגורים הסכימו על עונשי המאסר המבוקשים, אך בית המשפט המחוזי בחר בעונשים מופחתים. מושייב, בעל היסטוריה של הרשעות, נידון ל-60 חודשי מאסר, מתוכם 32 מאסר. על שמשונוב נגזרו 40 חודשי מאסר, מחציתם מאסר. בתוך כך, נגזרו על הקטין עבודות שירות ומאסר על תנאי, תוך התחמקות ממאסר. מושייב ושמשונוב ערערו על גזר דינם כחמור יתר על המידה, ואילו המדינה ערערה על עונשו של הקטין כקל מדי. ערעורם של שני המערערים נדחה, ובית המשפט מצא את עונשם סביר. עם זאת, ערעור המדינה התקבל, ועונשו של הקטין הוחמר ל-18 חודשי מאסר, בשל חומרת העבירה והצורך בהרתעה. החלטה זו התקבלה למרות גילו הצעיר וסיכוייו להשתקם, אם כי בית המשפט הכיר בגורמים מקלים אלה. השופט א' מצא נתן את פסק הדין, עליו הסכימו השופטים י' זמיר וא' ריבלין.