ת"א 41126-12-13

תקציר

התובע, שנפגע בתאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה, תבע את חברת הביטוח הנתבעת לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. המחלוקת בין הצדדים התייחסה רק לגובה הנזקים. בית המשפט הכיר בנכות רפואית לצמיתות של התובע בשיעור של 81%, המורכבת ממספר נכויות. היא מינתה שני מומחים רפואיים, אך פסלה את חוות הדעת השנייה בחלקה. בית המשפט דחה את טענות הנתבעת כנגד לקות הראייה של התובעת וחוות דעת המומחים הרפואיים. בית המשפט קבע כי נכותה התפקודית של התובעת היא 100%, והעמיד את הפסד השתכרותה בעבר ובעתיד על סך של 1,610,747 ₪. בית המשפט קבע גם את הפיצוי בגין מספר ראשי נזק נוספים, בהם כאב וסבל (182,453 ש"ח), סיוע מצדדים שלישיים (4,041,077 ש"ח), הוצאות רפואיות (100,000 ש"ח), הוצאות ניידות ונסיעות (410,637 ש"ח), התאמות בדיור (70 אלף ש"ח), הוצאות מיזוג אוויר (20 אלף ש"ח), אביזרי לקות ראייה (50 אלף ש"ח) וסיוע לילדיו של התובע (30 אלף שקל). לאחר ניכוי הסכומים שקיבל התובע מהמוסד לביטוח לאומי, הורה בית המשפט לנתבעת לשלם לתובע פיצויים בסך 4,506,181 ₪, בתוספת שכר טרחת עורך דין והוצאות.