ת"א 1974/09

תקציר

פסק הדין המדובר הוא לטובת התובע. השופט קבע כי הבקשה לדחיית התביעה אינה חוקית וכי יש להותיר את היתר ההמצאה בחו"ל על כנו. הסעד העיקרי המבוקש בתביעה היה נגד תמ"א, וסעד חלופי המבוקש כנגד הנתבעים, במידה והתביעה העיקרית תיכשל, והוא אכיפת הסכם פשרה. טענת הנתבעים כי הדין האמריקאי מנע מהם לשלם לתובע על פי הסכם הפשרה נדחתה, וכך גם טענתם בדבר השתק שיפוטי. השופט קבע כי מספר הוראות בתקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 חלות במקרה זה, והובילו למסקנה כי קמה לתובע עילת תביעה הראויה לבירור. יתר על כן, השופטת לא קיבלה את טענת הנתבעים כי ישראל אינה הפורום הראוי, בהתחשב בכך שרוב הזיקות הובילו לישראל, והציפיות הסבירות של הצדדים לא נתנו עדיפות לפורום זר. הנתבעים חויבו לשלם הוצאות בסך 7,500 ש"ח בתוספת מע"מ, הסכום שייקבע על פי תוצאות התביעה נגדם.