ע"פ 9584-01-12

תקציר

הכרעת הדין דנה בערעורו של נאשם שהורשע בשורה של סעיפים של מעשה מגונה בקטינים. הנאשם טען כי מעשיו אינם מהווים "מעשה מגונה" כהגדרתו בחוק, וכי היסוד הנפשי הנדרש לביצוע העבירה אינו מתקיים. בנוסף, ביקש הנאשם להקל בעונשו בשל החידוש לכאורה בפרשנותו של בית המשפט לחוק, בטענה כי בעת ביצוע התקיפות, מעשים אלה לא נחשבו מגונים. בית המשפט דחה את טענות הנאשם, ואישר כי ההגדרה הרחבה של "מעשה מגונה" כוללת את מעשיו של הנאשם, שכללו שיחות מיניות מפורשות עם קטינים בטלפון, תוך הכוונת התקיפות כלפי אנשים ספציפיים. עוד קבע בית המשפט כי היסוד הנפשי אכן היה נוכח בתקיפות, שכן כוונת הנאשם הייתה להשיג גירוי או סיפוק מיני. עם זאת, בית המשפט קיבל חלקית את ערעורו של הנאשם על גזר הדין, תוך הכרה בהיבט החדשני של הכרעת הדין. עונש המאסר בגין שני סעיפי המעשה המגונה הופחת מ-20 ל-14 חודשים. כמו כן, קבע בית המשפט כי לא ניתן להחיל עונש מאסר על תנאי קודם, שכן התקיפות הנוכחיות אינן כוללות אלמנט של אלימות, למרות הרשעתו של הנאשם בסחיטה באיומים. בסך הכל נגזרו על הנאשם 56 חודשי מאסר.