ד"מ 5891/07

תקציר

התובע, רואה חשבון ומשתתף בתוכנית מהל"ב, עבד אצל הנתבעת, יועצת מס חשבונאית, ממרץ 2006 ועד ינואר 2007. היא תבעה את הנתבע בגין אי תשלום שכר עבור פברואר 2006, פיצויי פיטורים, הפרשי שכר עבור מרץ ואפריל 2006 ופיצויים אחרים בעת פיטורים. הנתבעת טענה כי הטענה אינה מוצדקת, כי התובעת הועסקה בחודש מרץ 2006 וכי תפקודה הלקוי הביא לפיטוריה. בית הדין מצא כי טענותיה של התובעת בנוגע למועד תחילת העסקתה לא היו משכנעות ונתמכו בראיות. נקבע כי התובעת החלה לעבוד אצל הנתבעת בחודש מרץ 2006, ולפיכך נדחתה תביעתה לשכר פברואר ולפיצויי פיטורים. גם תביעתה של התובעת להפרשי שכר עבור החודשים מרץ ואפריל נדחתה מאחר וקיבלה הבטחת הכנסה בחודשים אלה. עם זאת, בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובע הפרשי שכר בסך 1,722 ₪ עבור חודש פברואר 2007, ו-668 ₪ עבור פדיון חופשה. בקשת הנתבעת להשבת סכומים ששולמו ביתר עבור שעות לימוד נוספות ודמי הבראה נדחתה, למעט דמי הבראה ממאי 2006 ועד ינואר 2007, שבית המשפט מצא כי התובע אינו זכאי להם. בסך הכל חויבה הנתבעת לשלם לתובע 2,390 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. כל צד היה אחראי להוצאותיו, וניתן היה לערער לבית הדין הארצי לעבודה רק ברשותו.