ת"פ 7177-03-12

תקציר

השופט, בני שגיא, מצא את הנאשם אשם בפריצה לביתה של המתלוננת ובהחזקת תכשיטים החשודים כגנובים, וזאת משני טעמים עיקריים. ראשית, הוא מצא את עדותה של המתלוננת אמינה ומשכנעת, שכן היא תיארה את אירועי היום הנדון בצורה ברורה והגיונית. גרסתה לאירוע, בו נתקלה במפתיע בנאשם בתוך סלון ביתה, סתרה את טענת הנאשם כי הוא עמד מחוץ לבית. השופט שקל את גילה המתקדם של המתלוננת ואת הסתירות לכאורה בעדותה, אך בסופו של דבר מצא אותה חדה, ממוקדת ואמינה. שנית, הוא קבע כי גרסתו של הנאשם לאירועים אינה אמינה, בלתי סבירה ובלתי הגיונית, וציין מספר סתירות ושינויים בהודעותיו במשטרה ובבית המשפט. הסברו של הנאשם להימצאותו בסמוך לביתה של המתלוננת – חיפוש אחר קונה תכשיטים מסתורי – היה בלתי מתקבל על הדעת ומלא חורים. בנוסף, נסיבות גילוי התכשיטים בכיסו של הנאשם, לצד ניסיונו להסתירם והסבריו המעורפלים להחזקתו, הביאו את השופט למסקנה כי התכשיט ככל הנראה נגנב. הנאשם לא סיפק הסבר חלופי משכנע להחזקתו בתכשיטים, מה שתומך עוד יותר בחשד לגניבה. על סמך ראיות אלה הרשיע השופט שגיא את הנאשם בפריצה לדירת מגורים ובהחזקת רכוש החשוד כגנוב, כפי שנטען בכתב האישום. פסק דין זה ניתן בנוכחות שני הצדדים ביום 30.10.2012.