ת"א 5399-07-17

תקציר

התובע, שעבר ניתוח בכיס המרה בבית החולים פוריה בשנת 2014, טען לרשלנות רפואית ותבע פיצוי בגין נכות נשימתית שנגרמה לכאורה כתוצאה מרשלנות בית החולים. לטענתה, בית החולים לא נתן נוגדי קרישה במהלך אשפוזה, מה שהוביל לקריש דם ריאתי וקוצר נשימה. עם זאת, השופט פסק לטובת בית החולים הנתבע, ולא מצא כל רשלנות בטיפול בתובע. השופט קבע כי ניידותו של התובע במהלך האשפוז שוללת את הצורך בטיפול נוגד קרישה, שכן היא מפחיתה את הסיכון לתסחיף ריאתי. יתר על כן, השופט הגיע למסקנה כי אין קשר סיבתי בין אי מתן מדללי דם לבין התסחיף שבא בעקבותיו. השופטת דחתה גם את טענותיה של התובעת בדבר ניהול רשומות לקוי ופגיעה באוטונומיה, וציינה כי הרישומים שיקפו במדויק את מצבה וכי לא נמנע ממנה כל מידע רלוונטי. בהיעדר הוכחת רשלנות או סיבתיות, הורה השופט על מחיקת התביעה ופסק כי על התובע לשאת בהוצאות הנתבע, לצד סכום מופחת של שכר טרחת עורך דין.