ת"פ 38010-12-16

תקציר

הנאשמים, שלא הגישו דוחות מע"מ תקופתיים במועד, הודו בשמונה עבירות לפי חוק מס ערך מוסף, תשל"ה-1975. היקף חדלות הפירעון הכספי כתוצאה מכך עמד על כ-2.4 מיליון שקל. למרות שבסופו של דבר הוחזר סכום ברירת המחדל, הדגיש בית המשפט את חומרתן של עבירות אלה בפגיעה בתפקודה התקין של מערכת המס, ואת הצורך בהרתעה. בית המשפט התייחס לפסקי דין קודמים במקרים דומים, אשר הדגישו את החשיבות של השארת הרשעות על כנן, על מנת להימנע מפגיעה במשטר המס. עם זאת, במקרה זה הפעיל בית המשפט את שיקול דעתו שלא להרשיע את הנאשמת מס' 2, חברה פרטית שנרכשה מאז על ידי חברה ציבורית, בשל נסיבותיו החריגות של המקרה. בית המשפט קיבל את הטענה כי הרשעה תגרום נזק כלכלי בלתי מידתי לחברה הרוכשת, שכן היא עלולה לפגוע ביכולתה לזכות במכרזים ולפגוע במוניטין העסקי שלה. למרות זאת, הורשע הנאשם מס' 1, שהיה מנהל החברה. העונשים כללו שלושה חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 20,000 ₪ והתחייבות כספית בסך 50,000 ₪ לנאשם מס' 1, ואילו לנאשם מס' 2 הוטל קנס בסך 40,000 ₪ והתחייבות כספית בסך 100,000 ₪. לשני הנאשמים הזכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.