ת"א 35391-10-12

תקציר

מדובר בתביעה הדורשת תשלום שכר טרחת עורך דין בסך 274,612 שקל. התובע, עו"ד במקצועו, טען כי הנתבעים - סטורן לזר ובנו נהאן לזר - חייבים לו סכום זה בגין שירותים משפטיים שניתנו בשני תיקים נפרדים: פירוק החברה של שבתאי ופשיטת רגל אישית. הנתבעים טענו מנגד כי התובע שולם במלואו והתנער מכל חוב שטרם נפרע. לאחר בחינת חומר הראיות, מצא השופט כי טענת התובע תקפה באופן חלקי. באשר לפירוק החברה, השופט החליט כי התובע אינו זכאי למלוא שכר הטרחה שסוכם, שכן הוא לא הכין את בקשת הפירוק כפי שהובטח. במקום זאת, פסק לו השופט 12,500 שקל כגמול הולם על מעשיו בהליך הפירוק. בתיק פשיטת הרגל פסק השופט לטובת התובע וקיבל את תביעתו במלואה, שכן הנתבעים לא הוכיחו כל רשלנות מצד התובע. עוד קבעה השופטת כי פעולותיו של התובע בייצוג שבתאי היו תקינות ומזכות אותו במלוא שכר טרחתו בסך 80,000 ₪. לאחר מכן פנתה השופטת לתשלומים ששילם שבתאי לתובע. היא קבעה כי התובע לא הוכיח את מודעותו של שבתאי לייחוס התשלומים, ולכן ייחסה להסכם פשיטת הרגל סכום של 40,000 ₪. בחישוב יתרת החוב, החליטה השופטת כי שבתאי חייב לתובע 19,394 שקל, בתוספת 16% מע"מ, בסך כולל של 22,497 שקל. סכום זה צבר ריבית והפרשי הצמדה ממועד ההסכם. נהאן גם חויב כערב לחובו של אביו. בסיכומו של דבר, הנתבעים היו אחראים ביחד ולחוד לשלם לתובע 22,240 ₪, כולל מע"מ, ועוד 12,500 ₪. סכומים אלה היו אמורים להיות משולמים תוך 45 יום, כאשר הסכום שהופקד קודם לכן שימש כתשלום הראשון. כל צד היה אחראי לשכר טרחתו, והתובע הונחה למסור עותק מפסק הדין לנאמן בהליך פשיטת הרגל של נהאן.