עד"מ 33/09

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בדפוס העסקה מורכב, במסגרתו יש לברר את יחסיו של עובד עם מעסיקים פוטנציאליים מרובים. בית הדין האזורי קבע בעבר כי המערערת היא מעסיקה של העובדת, אך בית הדיו הארצי לעבודה הגיע למסקנה שונה. לטענת בית הדיו, שגה בית הדין האזורי בזיהוי המעסיק מבלי לבחון תחילה אם המנהל פעל כאורגן של התאגיד או באופן עצמאי. מאחר שהמשיבה לא הביאה ראיות לכך שהמערערת פעלה באופן עצמאי מהחברה – למשל, לטובת עצמו של המשיב – מסיק בית הדיו כי החברות, ולא המערערת, היו מעסיקיו של העובד. לפיכך, האישומים נגד המערער מבוטלים. כמו כן, נדרש המשיב לשלם למערערת בתוך 30 יום תשלום בסך 2,000 ₪ בתוספת מע"מ, לרבות הפרשי הצמדה וריבית שנצברו מאז פסק הדין המקורי.