ע"א 7862/22

תקציר

בפסק דין מקיף זה פסק בית המשפט לטובת מספר ערעורים הנוגעים לתיק שיפוי ביטוחי מורכב בו היו מעורבים מנורה, קבלן, והמל"ל. בתחילה הוחלט כי מנורה מחויבת לשפות את הקבלן בגין חיובים על פי פסק הדין, למרות שלא צירפה את פוליסת הביטוח לכתב ההגנה שלה. הפוליסה אכן כיסתה את הקבלן, ובכך קבעה את אחריותה של מנורה. באשר לערעור המל"ל, הוא התמקד בחוסר ההתאמה של שכר הטרחה שנפסק; בית המשפט הסכים, והגדיל אותו ל-20% עם מע"מ, בהתאם למקובל במקרים כאלה. החברה, שיוצגה על ידי מנורה עקב פירוקה, עמדה בפני ערעור שנדחה. טענות החברה בדבר אי דיוקים ואחריות קבלנית נדחו. החלטת בית משפט קמא התקבלה, תוך רשלנות תורמת שלא יוחסה למערער. טענותיה של מנורה לקביעות בדבר התאונה ומהימנותה נדחו. פסק הדין הצביע בבירור על מחדלי מנורה והחברה, תוך שמירה על חלוקת האחריות כפי שהוערכה על ידי בית המשפט הפרוצדורלי. בנוסף, תוך הכרה בכך שהמערער אולי הגזים בטענותיו, סירב בית המשפט לדחות את התביעה על הסף על יסוד זה. הטענות נגד פיצויי הנזק שנפסקו הוגדרו כבלתי מבוססות. ההוצאות שנפסקו לר.מ. תחזוקת טכנולוגיה, צד ג', נותרו ללא שינוי, אם כי מנורה אחראית בנוסף להוצאות בבית משפט זה. בסופו של דבר, מנורה מופנית לכיסוי הוצאות של מספר גורמים, תוך הדגשת אחריותה הרחבה כפי שנקבעה בערעורים שונים. השופטים דוד מינץ ויעל וילנר הסכימו וקבעו את ההחלטה כפי שניתנה על ידי השופט י' עמית, סופית ב-20 ביולי 2023.