בש"א 9331/08

תקציר

פסק הדין הנדון מתייחס לבקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום, שביקשו הנתבעים, מספרים 4 ו-5, לפי תקנות 500(7) ו-500(10) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. הבקשה נתמכה בתצהיר, כנדרש בחוק. התקנות מפרטות מקרים שבהם ניתן להתיר הפקת מסמכי בית משפט מחוץ לתחום השיפוט של המדינה. הנתבעים ביססו את בקשתם על הכלל לפיו נטל השכנוע בבקשות לביטול היתר המצאה נופל על המבקש. בית המשפט הסכים עם קביעה זו. עוד נקבע בהחלטה כי רמת ההוכחה הנדרשת לבקשה להיתר המצאה נמוכה מזו של הליך אזרחי רגיל. בהתייחסו למספר החלטות קודמות ולתנאים שקבעו, הגיע בית המשפט למסקנה כי סיכויי ההצלחה של התובע מול הנתבעים אכן "טובים" ו"סבירים". התובעת, המעצבת היחידה של תיקי תינוקות ייחודיים, טענה כי זכויות הקניין הרוחני שלה הופרו על ידי הנתבעים. היא הציגה צילומים המשווים בין התיקים המקוריים לדגמים המפרים, והדגימה דמיון בולט. בית המשפט קיבל את טענת התובעת כי כבעלת סימן המסחר, מוטלת על הנתבעת 5 האחריות למנוע את ההפרה הנטענת. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי קיים קשר בין הנתבעים 4 ו-5 לבין הפצת מוצרים מפרים, דבר המצדיק את הכללתם כצדדים הכרחיים בהליך, מה גם שהם לא ביססו את טענות החבות שלהם. השופט התייחס גם לתקנה 500(10) לתקנות סדר הדין האזרחי, וקבע כי הפורום הישראלי היה ראוי, ולכן הבקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום נדחתה. פסק הדין אישר את ההחלטה להעניק את היתר ההמצאה, בהוצאות שנפסקו לתובע, בסך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ, מותנות בתוצאות פסק הדין. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 20.7.08.