דב"ע נד/1 - 8

תקציר

הערעור מערער על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו, אשר מצא את המערערת אשמה בהפרת תקנה 2(א) לתקנות הבטיחות בעבודה (הרמת מזלגות), התשמ"ג-1983, וסעיף 219 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל-1970, בעקבות תאונה שבה נפל עובד מגובה של שני מטרים בעת שהוזז על ידי מלגזה במפעלו של המערער. המערערת טענה כי הרכב שהיה מעורב בתאונה אינו "מלגזה" כהגדרתה בתקנות, וכי העובד "הונמך" ולא "הורם" במלגזה. בהחלטת רוב, הערעור נדחה. השופט אליסוף קובע כי מטרת התקנות היא להגן על חיי אדם ולמנוע נזקי גוף, אשר ייפגעו אם התקנות יפורשו כך שמכונות בעלות שיניים בודדות או יותר משתי שיניים יוכלו להרים אנשים ללא אמצעי בטיחות. לכן, המלגזה המדוברת, בעלת נטייה אחת המרימה משאות, צריכה להיחשב כ"מלגזה" על פי התקנות. בנוסף, אליאסוף מוצא כי העובד "הורם" במלגזה, שכן פעולת ניתוקו ממשטח אחד והעברתו למשטח אחר מהווה הרמה. הנשיא גולדברג חולק על כך, וטוען כי יש לקיים את ההגדרה הברורה והחד-משמעית של "מלגזה" ו"מזלג" בתקנות, וכי הרכב המדובר אינו נופל בהגדרה זו. גולדברג מדגיש כי אל לבתי המשפט לפרש מחדש חקיקה למאבק בתאונות עבודה, אלא להסתמך על סמכותו של המחוקק לבצע שינויים כאלה.