ב"ש 4332/08

תקציר

המשיב הואשם בביצוע שוד בכנופיה ובהפרעה לשוטר במילוי תפקידו. השופט בחן את חומר הראיות שהגישה התביעה ומצא כי הן מהוות ראיה לכאורה המצדיקה את המשך מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים. מהראיות עולה כי המשיב הגיע לשכונת מאה שערים והמתין ברכבו לשני רעולי פנים ששדדו חלפן כספים. שני התוקפים נמלטו לרכבו של המשיב, שעזב במהירות את המקום עם השלל. כמה עדי ראייה דיווחו על האירוע ומסרו את פרטי הרכב, כולל מספר לוחית הרישוי שלו. המשטרה, שפעלה על סמך מידע זה, עצרה את המשיב כשהגיע לביתו. השופט ציין כי עדויותיהם של עדי הראייה, בעיקר אלה של יהושע וייס ויהודה כהן, קשרו מאוד את המשיב בשוד. זאת ועוד, השופט לא השתכנע מהאליבי שהציג המשיב, שטען כי שהה בתל אביב בעת השוד. השופטת סברה כי הסברו של המשיב אינו עקבי ומצאה כי הוא אינו מביא בחשבון כראוי את מקום הימצאו בתקופה הרלוונטית. בנוסף, דנה השופטת בסיווג המשפטי של תפקידו הנטען של המשיב, תוך הבחנה בין מבצע משותף לבין אביזר. השופט הגיע למסקנה כי נוכחותו של המשיב בזירה, חיכויו לשודדים וחלקו הפעיל בבריחתם מעידים על מעורבותו בליבת המיזם הפלילי, מה שהופך אותו לעבריין משותף ולא לסייע. בהתחשב באופי העבירה, המאופיינת בתעוזה, תכנון ואלימות, לצד עברו הפלילי של המשיב, שכלל הרשעה קודמת בעבירה דומה, קבע השופט כי נשקפת מהמשיב סכנה ממשית לשלום הציבור. משכך, נעתר השופט לבקשת התביעה והורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים. סיכום מקיף זה לוכד את עיקרי הכרעת הדין, לרבות הראיות, עדויות עדי הראייה, טענות המשיב והניתוח המשפטי והחלטת השופט.