רע"א 2050/06

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על החלטה קודמת של בית המשפט. המקרה המקורי היה סכסוך הלוואות, כאשר המשיב הלווה למבקש 2,480,000 ₪, והאחרון הסכים לפרוע את הראשון, בצירוף 500,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, הסכמה שנרשמה בבית המשפט. לאחר מכן ניסה המבקש לחזור בו מהסכם זה, בטענה שנעשה תחת לחץ, אך הערכאות הנמוכות יותר פסקו בעקביות נגד ניסיונותיו של המבקש לבטל את צו הפירעון. לאחר מכן הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, אך גם זו נדחתה, בעיקר משום שהמבקש לא העלה טענות חדשות שיצדיקו ערעור נוסף, ונראה כי ההסכמה הראשונית שניתנה בבית המשפט תקפה. בנוסף, המבקש לא סיפק הצדקה מספקת לעיכוב ביצוע צו הפירעון או להסרת צו איסור היציאה, כאשר השופט ציין כי טענות המבקש אינן מבוססות דיים. המבקש חויב בהוצאות משפט של המשיב, מה שהביא את סך כל החוב ל-10,000 ₪ בתוספת מע"מ. החלטה זו ניתנה ביום 9.10.2007.