תאד"מ 36574-06-21

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לבקשה שהוגשה מחוץ למועד האחרון של 30 יום לביטול פסק דין שניתן שלא בפניו. על פי תקנות סדר הדין האזרחי, הארכות כאלה דורשות טעמים מיוחדים, שבית המשפט מפרש באופן שונה מהארכות מועדים רגילות. עקרון סופיות ויעילות הדיונים, התנהלות הצדדים וסיכויי ההליך הם בין השיקולים להארכת מועדים. במקרה דנן, טענת המבקש כי המשיב הפסיק לספק שירותים ואת היתרה הכוללת הצנועה המגיעה – כ-2,000 ₪ – נחשבת כסיבה מיוחדת להארכת המועד. באשר לביטול פסק הדין טען המבקש כי לא קיבל את כתב התביעה, אך המשיב טען כי הוא נמסר ונחתם. בית המשפט הבחין בריכוך של "כלל ההמצאה", המחייב הודעה פורמלית, לכיוון התחשבות בידיעה ממשית. מאחר שהמבקש לא הוכיח אי קבלה במועד של כתב התביעה, לא ניתן לבטל את פסק הדין מחמת חובת הצדק. לצורך ביטול על פי שיקול דעת, בית המשפט בוחן את הסיבות לאי הופעה ואת סיכויי ההצלחה של המבקש אם פסק הדין יבוטל. שני ההיבטים נלקחים בחשבון, כאשר סיבות משכנעות יותר לאי הופעה דורשות סיכויי הצלחה משכנעים פחות, ולהיפך. במקרה דנן, טענת המבקש כי אינו חייב במלוא הסכום, בצירוף היתרה הצנועה הנטענת, מהווה טענה בת הגנה הראויה להישמע. לפיכך, פסק הדין שניתן שלא בפניו מבוטל, ומותנה בתשלום הוצאות לתובע בסך 1,300 ₪ בתוך 30 יום.