רע"א 4830/22

תקציר

בפסק דין זה בוחנת ערכאת הערעור האם להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי בעניין הליכי חדלות פירעון, ובסופו של דבר מגיעה למסקנה כי יש לדחות את בקשת הדחייה. בית המשפט חוזר על העיקרון לפיו ערכאות ערעור נמנעות בדרך כלל מלשנות החלטות פרוצדורליות בתיקי חדלות פירעון, אלא אם קיימות נסיבות חריגות בשל שיקול דעתו ומומחיותו של בית המשפט הפרוצדורלי. מקרה זה אינו מציג נסיבות כאלה. בית המשפט המחוזי שקל כראוי את טענות המבקשים, אך ציין כי הם לא עמדו בתכנית הפירעון שלהם, לא התייחסו מספיק לחובם לתאגיד המים ולא סיפקו לנושה את המסמכים הדרושים. למרות שהשמטות אלה תוקנו חלקית לאחר פסק הדין, בית המשפט המחוזי מצא כי המבקשים אינם זכאים להטבות של הליכי חדלות הפירעון. עם זאת, היא אפשרה להם להגיש בקשה להליכי חדלות פירעון חדשים באופן מיידי, תוך הבנה של נסיבותיהם הפרטניות. בנוסף, נמתחה ביקורת על המבקשים על איחור בהגשתם ללא הסברים מספקים, דבר המצדיק עוד יותר את דחיית בקשתם למתן רשות ערעור. לא ניתנו צווי הוצאות, שכן לא התבקשה תגובה מהצד שכנגד, ובקשת רשות הערעור נדחתה רשמית החל מיום 18.10.2022.