ת"א 18751-11-19

תקציר

המחלוקת היא על השכרת רכוש משותף בבית משותף. רוב בעלי הדירות חתמו על הסכם שכירות לחמש שנים עם שוכר לשימוש בחלל כמשרד. עם זאת, התובעים, שהם בעלי דירות מיעוט, טענו כי השכירות פסולה שכן היא לא קיבלה אישור מאסיפה כללית, והשימוש בחלל כמשרד אינו סביר ופוגע בזכויותיהם. גם הסכם השכירות עצמו מוטל בספק, שכן הוא כולל תנאים חריגים, כגון חוזה שכירות ל-10 שנים ללא אפשרות סיום או העלאת שכר דירה, וזכותו של השוכר לנכות את עלות השיפוצים מתשלומי שכר הדירה ללא כל התחשבות. כמו כן, חלק מעבודות השיפוץ נעשו ללא היתר בנייה, והוכח כי השטח המושכר שייך בחלקו למקלט המבנה. בית המשפט קבע כי יש להפעיל את זכות הרוב לקבל החלטות הנוגעות לרכוש המשותף בסבירות ובתום לב, מה שלא היה המקרה כאן. אי קיום אסיפה כללית, ההסכם המפוקפק והשימוש הבלתי מורשה במקלט פוגעים כולם בזכויות התובעים. לפיכך, בית המשפט הורה לשוכר לפנות את המקום ופסק לתובעים 15,000 ₪ שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.