ע"ע 2905-10-13

תקציר

בית הדין החליט לדחות את הערעור שהגיש עובד על החלטת מעסיקו לפטרו בעקבות הרשעתו בעבירה פלילית שיש עמה קלון. העובד טען כי פיטוריו אינם מוצדקים וביקש מבית הדין לבטל את הסעיף בהסכם הקיבוצי המאפשר את פיטוריו ללא פיצויי פיטורים בטענה שהדבר נוגד את תקנת הציבור. עם זאת, בית הדין מצא כי הסעיף המדובר אינו מאפשר פיטורים אוטומטיים וכי המעסיק פעל בהתאם להליכי הפיטורים הנדרשים המפורטים בהסכמים הקיבוציים. זאת ועוד, המעסיק הפעיל את שיקול דעתו באופן סביר ומידתי, בהתחשב במהות העבירה ובשירותו המסור של העובד. בית הדין דחה גם את טענות העובד בדבר פגמים פרוצדורליים, אפליה וחריגה ממנהג, וציין כי טענות אלה דורשות ראיות עובדתיות שלא הוצגו. בנוסף, הדגיש בית המשפט כי המשך העסקתו של עובד מורשע בחברה ממשלתית עלול לפגוע באמון הציבור ובסטנדרטים המוסריים האישיים הנדרשים מגופים אלה. כל מקרה, קבע בית הדין, צריך להיבחן לגופו ולנסיבותיו, ובמקרה זה החלטת המעסיק לפטר את העובד הייתה מוצדקת.