בע"א 3963-05-21

תקציר

התיק בבית המשפט סובב סביב מחלוקת הנוגעת לגנרטור שהותקן לפני למעלה מ-20 שנה כדי לספק חשמל "כשר" לעשרות משפחות בשבתות, חגים וחירום, כחלק מההקפדה של הציבור החרדי על קדושת השבת. עיריית פתח תקווה הסכימה תחילה להתקנת הגנרטור, אך בהמשך הגישה בקשה להריסתו, דבר שהוביל להתנגשות בין האינטרס הציבורי המיוחד בהוצאת צו הריסה לבין דוקטרינת ההשתק, המגנה על אנשים המסתמכים באופן סביר ובתום לב על מצגים של רשויות מנהליות. המשיב טען כי ניתנה הסכמת העירייה להתקנת הגנרטור ואף עודדה את התושבים להשתמש בו. טענה זו נתמכה בראיות, כולל כרוזים שהפיצה העירייה ועדויות של חברי מועצת העיר לשעבר. בית המשפט קיבל טענות אלה, והכיר בהתנהלותה הכפולה של העירייה בעניין. הודגש כי התנהלות המבקש הובילה את המשיב ומשפחות נוספות להסתמך באופן סביר על חוקיות הגנרטור והמשך השימוש. בית המשפט, שחבש כובע של שופט לעניינים מקומיים, הדגיש את חשיבות הרגישות והישירות בעניינים מקומיים. בית המשפט הגיע למסקנה כי יש להחיל את דוקטרינת ההשתק במקרה זה, במיוחד נוכח הנזק הרב שנגרם למשיב ולמשפחות התלויות בגנרטור. השופט הדגיש כי על המבקש, שהסכים להצבת הגנרטור, למצוא לו תחילה מקום חלופי בטרם ידרוש את הריסתו. ההחלטה שקלה את האינטרס הציבורי באכיפת חוקי התכנון והבניה ואת העוול שנגרם למשיב, ובסופו של דבר הכריעה כי הכף מאוזנת או נוטה מעט לטובת המשיב. בנוסף, ציין בית המשפט כי טענות הבטיחות של המבקש לא היו משכנעות, שכן הסיבה לבקשה הייתה סלילת שביל אופניים. השופט הביע תרעומת על התנהלותו הכפולה של המבקש והורה למבקש להודיע לבית המשפט על מאמציו למצוא מקום חלופי לגנרטור בתוך 30 יום. ההחלטה, שהתקבלה בהיעדר הצדדים, הדגישה את הצורך בגישה צודקת ונטולת פניות תוך שמירה על עקרונות היסוד של החוק והשוויון.