סע"ש 18413-01-19

תקציר

השופטת, לובנא תלחמי סוידאן, אישרה חלקית את בקשת התובעים לגישה למסמכים ספציפיים שבידי הנתבעת. הבקשה, שכותרתה "הודעת דרישה למסמכים ספציפיים", ביקשה מהנתבעת את הפרטים הבאים: פרטי התקשרות מאוגוסט עד נובמבר 2016, תלוש השכר הראשון של הנתבעת בחברת שי שביט בע"מ, טופס 106 לשנים 2016 ו-2017 ומועד ההפרשה הראשונה לניכויי עובדים. השופט קבע כי הבקשה, אף שאינה מושלמת בצורתה, לא תידחה מלכתחילה. נקבע כי הנתבעת תמסור לתובעים את תלוש השכר הראשון מחברת שביט שביט בע"מ וטופס 106 לשנים 2016 ו-2017, עם אפשרות להעלמת סכומים כספיים כלשהם. מסמכים אלה רלוונטיים לתיק, והנאשם לא סיפק כל טיעון מפורט התומך בפגיעה בפרטיותו. עם זאת, השופט דחה את הבקשה לקבלת פרטי רישומי שיחות, וקבע כי הם רחבים מדי וחדירה לפרטיות הן של הנאשם והן של צדדים שלישיים המעורבים. השופטת דחתה גם את הבקשה למועד ההוראה הראשונה לניכויי עובדים, שכן לא ברור איזה מידע ספציפי מתבקש ואם הוא בכלל נמצא בידי הנתבעת. השופט הדגיש את חשיבותה של זכות הגילוי להבטחת משפט הוגן תוך התוויית מסגרת כוללת לבחינת בקשות מסוג זה. זה כלל גישה דו-שלבית: ראשית, הערכת רלוונטיות, ושנית, סקירה מאוזנת של כל האינטרסים והערכים העומדים על הפרק. פסק הדין הסתיים בקביעת מועד אחרון של 30 יום לתצהירי התובעים ומועד אחרון של 30 יום לתצהירי הנתבעת, החל מהגשת התובעים. השופטת בחרה שלא לחייב את התובעים בהוצאות, למרות החסרונות הברורים של בקשתם, לאחר שבחנה את תגובת הנתבעת.